החלטה בתיק ת"א 47228-11-10

רקע

עסקינן בתביעה שטרית שבבסיסה עומד שיק ע"ס של 1,200,000 ש"ח, ללא זמן פרעון, משוך על חשבונה של הנתבעת 1 (להלן " הנתבעת"). בצידו האחורי של השיק נרשם "אני החתום מטה אמנון סלע ת.ז. ...ערב אישי לפרעון סכום שיק זה בכל זמן ובכל עת ללא התיישנות"; הנתבע מס' 2 (להלן " הנתבע") חתום, לכאורה, ליד התחייבות זו.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר. בין היתר טענו בה כי בין הצדדים קיים הסכם, משנת 2007, הכולל ויתור על תביעות הדדיות בין הצדדים, כי התביעה התיישנה, כי הנתבעת אינה חתומה על השיק וכי חותמתה לא מוטבעת עליו וכי הנתבע לא חתום על השיק כערב.

התנגדותם של הנתבעים התקבלה ע"י כב' הרשם.

החלטה זו עניינה שתי בקשות שהגישו הנתבעים; האחת, בקשה לדחיית התביעה על הסף והשנייה בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות.

התובעת הגיבה לשתי הבקשות. הנתבעים השיבו לתגובה.

ואלה טענות הנתבעים/המבקשים

1.         בין התובעת לנתבעים התקיימו יחסים עסקיים בסוף שנות התשעים. במסגרת זו עסקו השניים ביזום ובנייה בעיר נהריה וייסדו חברה בשם "סלע את שמואלי יזמות בע"מ".

2.         הקשרים העסקיים בין השניים עלו על שרטון בתחילת שנות ה - 2000, ובאותה עת הופסק   הקשר ביניהם והתנהלו הליכים משפטיים רבים ומגוונים.

3.         בניסיון להביא לסיום הסכסוך בפשרה, נפגשו הצדדים ביום 5.11.03, בנוכחות מגשרים ומפשרים. בישיבה הוסכם, כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול הישיבה, כי:

" שמואלי וסלע מצהירים בזאת, כי אין להם תביעות מכל מין וסוג שהוא האחד מרעהו וכן אין להם תביעות נוספות מהחברה, זולת קבלת מחצית מזכויותיה ונכסיה של החברה לאחר שימומשו כל הזכויות".

4.         ביום 15.5.05, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף בהמשך לאותה ישיבה. בהסכם הביעו הצדדים רצונם המשותף להעביר את הבעלות בחברת סלע שמואלי לחברת "שיש שמואלי" ובכך להביא לחיסול כל המחלוקת בין הצדדים.

בסע' 20 להסכם נכתב " עם קיום מלוא הוראות הסכם זה, מוותרים הצדדים על כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה האחד מרעהו בקשר לחברה, לרבות בקשר לפרוטוקול...".

5.         ביום 20.6.07 חתמו הצדדים על הסכם סופי ומוחלט במסגרתו הוסכם :

" בתמורה להמחאת מלוא זכויותיו של שמואלי בגין כל החובות הנטענים על ידו, מתחייבת החברה לשלם לשמואלי סך של 300,000 ש"ח, בגין המחאת הזכות עפ"י שטר המחאת הזכות עפ"י הסכם זה וכן סך של 200,000 ש"ח נוספים בגין גמר חשבון כללי סופי ומוחלט של ההתחשבנות הפתוחה אשר נותרה בין הצדדים בגין עבודות שביצע שמואלי עבור החברה..."

ובהמשך הסכימו :

" מוסכם ומוצהר בזאת כי הסכם זה ממצה את כל זכויותיו של שמואלי בקשר עם המשכון ו/או לביצוע העבודות הקשורות במקרקעין ו/או עבור החברה ו/או בקשר להעמדת הערבות ושמואלי מוותר בזה על כל טענותיו ו/או זכויותיו ו/או תביעותיו (ככל שישנם ו/או ככל שנותרו כאלו) כלפי הכונס ו/או כלפי הזוכה ו/או כלפי החברה".

6.         בהתבסס על הסכמות אלה, כך טוענים הנתבעים, בין הצדדים מתקיים ויתור הדדי מפורש על תביעות, אשר מונע מהתובעת לפנות לביהמ"ש בהליך זה.

הנתבעים טענו כי הפרוטוקול וההסכם יוצרים השתק פלוגתא כלפי התובעת ומכאן שמתקיים הכלל בדבר מעשה בית דין. התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן הסכם הפשרה מהווה סילוק סופי ומוחלט של כלל המחלוקות בין הצדדים.